יום חמישי, 31 באוקטובר 2019

על סמהיין, מכשפות וטבע

סמהיין - זה חג קלטי, שמתבסס ( כמו כל חגים קלטיים) על שינויים בטבע.
חג של מעבר לחושך, " מות השמש" שתחזור באביב,
חג של קבלה...
קבלת כל מה שזרענו וגידלנו במהלך תקופה החמה של השנה,
הוקרת תודה על כל פירותינו והסכמה להנות מהם בכלל
( יש כאלה שכל החיים עסוקים ב" תהליכים" ולא רואים את הכייף באכילת פירות!)

חג של קבלת חושך בנו, צד אפל שבחיים- בלי דרמות ( אולי עם קצת דרמות- אם בא לכם)), בלי לעשות עם זה עניין....

ביום אנחנו עובדים, בלילה- ישנים, בחום, בשקט, בחיבוק ( למי שיש כזה בונוס))
וזה בסדר. זה טבעי. מחר בבוקר שמש תזרח.

סמהיין מזכיר לנו שעולם המתים ( ש" יוצא לחופשי" בתקופה זאת) הוא גם חלק מהחיים שלנו. ואם הוא " דופק בדלת" - זאת הזמנה להתפתחות. 
לפני הכל.

וניתן לקבל אותה בערות ובהסכמה - או בהתנגדות
( זאת אומרת עם הרבה כאב...)

קרובי משפחה שכבר לא בחיים אוהבים לערוך ביקורים בחלומות שלנו ולהעביר ךנו מסרים חשובים.

נשמות רבות גם בוחרות לעזוב את העולם בתקופה זאת ולהתביית להם בעולם אחר.

אצל קלטים זאת גם תקופה בה שוחטים את הצון- שהולך למאכל ( כי הוא גם לא ישרוד את החורף)

כל הישויות מעולמות המקבילים ממש שמחים לקפוץ למימד שלנו - לכן סמהיין נחשב כ " חג המכשפות".

ואם כבר " מכשפות" - מה הן?

אנשים, נשים שרגישות מאוד לתדרים שונים בעולם, שיודעות לנווט את הידע שמקבלות משם לטובת אנושות כולה.

אנשים שמאפשרים לקסם שבטבע לעבור דרכם - יודעים להנות מכל המתנות שבחיים ( זאת " נקודת מבט מעניינת" שלי))

בליל סמהיין ( שזה הלילה) נהוג לאכין ארוחה סמלית אליה מזמינים את ארבע כיווני הרוח, מניחים על השולחן מתנות לקרובים המתים ( פירות, ירקות, לחם...), סמלים של אדמה ( קריסטלים), ומניחים הרבה נרות.

כי חורף מגיעה ועכשיו תפקידנו- להאיר את העולם!
אז שיהיה חג סמהיין שמח לכל המברות שלי- נשות הרפואה- מכשפות!

אוהבת אתכן מהבולגריה ועד הירח!
אור- אל מאור





יום ראשון, 20 באוקטובר 2019

מיסטיקה נשית בבולגריה

מיסטיקה נשית בבולגריה- נושא מרתק שנוגע בי באופן אישי - ואותו אני חוקרת בהמון סקרנות ותשוקה.

מי יודע, אולי נשים - מרפאות בולגריות ( אלה שכבר מתו ואלה שממשיכות את מלאכה שלהן ממש ברגעים אלה) -הן שהזמינו אותי דווקא לסנדנסקי?

אחת הדמויות הגדולות בתחום- באבא ואנגה, כמובן.

אישה עיוורת, מגידה עתידות ברמה של נוסטרדמוס, ( 1911- 1966) שהפכה לאגדה- בזכות ניבויים המדויקים ביותר שגילתה לראשי מדינות - על גורלם ועל גורלם של ארצות שונות וכדור הארץ בכלל...

ובזכות המוני אנשים שהצליחה לרפא ממחלות קשות.

את השנים האחרונות של חייה היא הייתה גרה ברופיטה, מקום קרוב לסנדנסקי
( אשמח לקחת אתכם לשם, במסגרת שירות של " אמא בולגרייה" - ולתת לכם סשן ריפוי אנרגטי ממש על אדמה הקדושה - בלב של הר געש שהתקרר, אבל עדיין מוקף מעיינות ריפוי ומפיץ את החום שלו)

בית של באבא ואנגה, כנסייה שנבנתה מכספה האישי ( ולא קיבלה אישור של " כשרות" של סינוד אורתודוקסי נוצרי - כי הם לא ידעו לפענח את הקסם של אישה זאת!) , אגמים החמים, גן מסביב לבית - מקום עוצמה בין חזקים ביותר על הפלנטה שלנו.

והאנרגיה שם מרגישה עגולה, רכה, מלאת חמלה ורוך...
כאילו ידיים  המברכות של באבא ואנגה מונחות על הכתפייכם...

יש באיזור גם מרחצאות מסודרות- הכניסה בתשלום, אפשר לקבל מגבת...
מצב בטיחות וסניטריה לא הכי הכי, אבל עוצמת ריפוי חזקה בהחלט.





כל אורח שמגיע לרופיטה- לא בא לשם " סתם" או " במקרה"...

בכנסייה של פתקה הקדושה ( ככה הוא נקרה) - יש אפשרות לכתוב בקשה או משעלה ולשים בתיבה מיוחדת...
אומרים שכל בקשות שנשלחו שם- מתקבלות ונענות בקלות.

אז אם תרצו להגיע לרופיטה ולקבל מתנות רבות ממנו - מוזמנים לפנות אלי. אשמח ללוות אתכם לשם...

מעניין, לאילו עוצמות של עצמכם אתם תתחברו שם?

באהבה
מריה אור- אל, " אמא בולגרייה"

אחות של גורקה

מעניין, איך מסע שלי - רחוק ממקומות המוכרים, מאפשר לראות את הדברים " הרגילים" מזווית אחרת...
בתמונה זאת של פרופיל- אני דומה לאחי , ז''ל.
לא הרבה אנשים, כולל הכי קרובים, בכלל יודעים שהיה לי אח.
קרו לו גורקה ( גאורגיי)
והוא היה בן אדם עם פיגור שיכלי.
וחי 37 שנה - בעולם מורכב, הזוי, חצוי לאור וחושך...
מורה רוחני של הוריי ומדריך שלי לבחירה בטיפול כמקצוע...
התביישתי בו.
כעסתי עליו - למה נולד ככה?
למה הפך אותי למבוגרת, בגיל 9?
למה לא מת?
למה הוא ולא אני?
למה? למה?...
אנשים כאלה היה נהוג להסתיר ברוסיה.
גם את הגהנום בו חייה משפחה- בלי שום תמיכה מקצועית וסוציאלית,
בנידוי מאוכלוסיה כללית, בבדידות מול המצב...
זאת פעם הראשונה שאני מספרת עליו ככה.
כי אני לא מוכנה לדחות שום חלק שבי.
לא מוכנה להסתיר מעצמי כלום.
ומודה בזה.
אני ( גם) אחות.
אחות של גורקה.
שלא היה בו שום טינה כלפי.
ולא אשמה לגבי אף אחד ושום דבר.
ולא דחייה של אחרים כי הם לא כמוהו.
והמון הוקרת תודה לכל האנשים שאהבו אותו והיו חלק מעולמו.
ובליבי - רק חמלה ואהבה...
והוקרת תודה לחיים. בדיוק כמו שהם.
ולמסע שהזמנתי את עצמי אליו. כולל הכל.

יום שישי, 4 באוקטובר 2019

גשם גשם משמיים!




גשם גשם משמיים!
כבר אמרתי לכם שכל העדיפויות שלי כאן השתנו?
( טוב, לא כל... כמעט))
תמיד הייתי בדיכאון בסתיו. ועל חורף בכלל השתדלתי לא לחשוב.
חיכיתי שיעבור.

התנגדתי להרבה דברים בחיים
ומדברים רבים פשוט לא ידעתי להנות.

וכאן אני מאושרת.
ונהנית גם מגשם ( האמת- הוא די קצר כאן.
יום- יומיים וחוזרים לבגדים קייציים)
ורואה יום אפור כהזדמנות:

הזדמנות ללבוש ווסט מגניב שלי ( אופנה של סנדנסקי 2019)
ללכת לעשות ציפורניים בכל מיני צבעים ולהרגיש נסיכה
לקבוע עם חברה ללכת מחר בחמם טורכי - מול הבית
להתחבק עם ספר מרתק שהבאתי מהארץ ( על זה כבר כתבתי))
להתכתב ברגוע עם אנשים נפלאים שמגיעים אלי בקרוב מאוד
(מישראל, מרוסיה ומבלגיה. יששש!)
ולאכול משהו ממש לא דיאטתי במסעדה שלידי...
( בתמונה- תפוח אדמה עם פטריות יער טריים ושום.
כן. זה זה.

ואך אתם מבלים בשישי סתוי?

חיבוק חם בינתיים
אמא בולגרייה אור-אל מאור

מה לומדים בקורס " חניכת מטפלים לטקס " טיהור בעופרת"?

  מי ביקש ללמוד #הסרת_עין_הרע " ולא קיבל? אמנם, גישה שלי לתהליך זה היא שונה... אבל... חניכה לטקס " טיהור בעופרת" - קורס למטפל...