ראש השנה בסנדנסקי, בולגריה.

האמת - התעוררתי לרעש של זיקוקים.
הם הפתיעו בשעה 12.00 בלילה והיו סיום המושלם של חג הראשון שחגגתי כאן, בסנדנסקי.

 עוד אתמול מצב רוח היה - לברוח...
מטבע הדברים, אחרי גירושים אני לא מתלהבת מהחגים בכלל.
מעבר מבית מלא אנשים ושולחן ארוך בנדיבות - לחגיגות לבד, היה קשוח.

ובמדינה החדשה שאני מכירה אולי איזה עשרה אנשים - מי ציפה למסיבה או משהו כזה?!

אז כדרך אגב לגמרי שיתפתי בזה את חברה החדשה שלי נטשה - ופתאום היא ענתה : " למה את חושבת שתחגגי לבד?!
אנחנו איתך! רק תגידי, מה לעשות ומה להביא!"

הרמנו טלפונים לכולם - והנה, נפגשנו בפארק וערכנו שולחן חג מתחת לעצים הגדולים!

ושוב עמדתי בראש שולחן, בירכתי, הסברתי, סיפרתי - כמו שהיה כמעט שלושים שנה בבית...

וזה ריגש אותי עד דמעות!..

וכשלימדתי את חבר'ה לשיר " שנה הלכה, שנה באה, אני כפיי ארימה" - זה היה שיא!

נראה לי, שנה הבאה אנחנו הולכים עם זה לאירוויזיון))
ואז התחלנו לשחק, להביע משאלות, לברך את כולם בצורה יצירתית ומצחיקה...

בקיצור, הייתה חגיגה אמיתית!
גם קיבלתי מתנות!
ומשם כבר המשכתי למסעדה יוונית - לאכול דג ( " כדי להיות לראש ולא לזנב"))
ואם כבר- קניתי לי בגדים חדשים!

בקיצור, אם אתם תבואו לסנדנסקי בתקופה של חגים ותרצו לשלב 
קורס, ריטריט, סדנא עם חגיגה של כל מה שחשוב לכם לחגוג - הכל אפשרי!

יש כאן " קבוצת תמיכה" מגניבה ומיומנת ואני - שאוהבת לארגן דברים כאלה.

ובינתיים מאחלת לכם שנה טובה!
שנה שמחה, מאושרת, מלאת התחדשות והפתעות נעימות!
מחכה לכם כאן בסנדנסקי
אמא בולגרייה מריה אור- אל מאור