על סמהיין, מכשפות וטבע

סמהיין - זה חג קלטי, שמתבסס ( כמו כל חגים קלטיים) על שינויים בטבע.
חג של מעבר לחושך, " מות השמש" שתחזור באביב,
חג של קבלה...
קבלת כל מה שזרענו וגידלנו במהלך תקופה החמה של השנה,
הוקרת תודה על כל פירותינו והסכמה להנות מהם בכלל
( יש כאלה שכל החיים עסוקים ב" תהליכים" ולא רואים את הכייף באכילת פירות!)

חג של קבלת חושך בנו, צד אפל שבחיים- בלי דרמות ( אולי עם קצת דרמות- אם בא לכם)), בלי לעשות עם זה עניין....

ביום אנחנו עובדים, בלילה- ישנים, בחום, בשקט, בחיבוק ( למי שיש כזה בונוס))
וזה בסדר. זה טבעי. מחר בבוקר שמש תזרח.

סמהיין מזכיר לנו שעולם המתים ( ש" יוצא לחופשי" בתקופה זאת) הוא גם חלק מהחיים שלנו. ואם הוא " דופק בדלת" - זאת הזמנה להתפתחות. 
לפני הכל.

וניתן לקבל אותה בערות ובהסכמה - או בהתנגדות
( זאת אומרת עם הרבה כאב...)

קרובי משפחה שכבר לא בחיים אוהבים לערוך ביקורים בחלומות שלנו ולהעביר ךנו מסרים חשובים.

נשמות רבות גם בוחרות לעזוב את העולם בתקופה זאת ולהתביית להם בעולם אחר.

אצל קלטים זאת גם תקופה בה שוחטים את הצון- שהולך למאכל ( כי הוא גם לא ישרוד את החורף)

כל הישויות מעולמות המקבילים ממש שמחים לקפוץ למימד שלנו - לכן סמהיין נחשב כ " חג המכשפות".

ואם כבר " מכשפות" - מה הן?

אנשים, נשים שרגישות מאוד לתדרים שונים בעולם, שיודעות לנווט את הידע שמקבלות משם לטובת אנושות כולה.

אנשים שמאפשרים לקסם שבטבע לעבור דרכם - יודעים להנות מכל המתנות שבחיים ( זאת " נקודת מבט מעניינת" שלי))

בליל סמהיין ( שזה הלילה) נהוג לאכין ארוחה סמלית אליה מזמינים את ארבע כיווני הרוח, מניחים על השולחן מתנות לקרובים המתים ( פירות, ירקות, לחם...), סמלים של אדמה ( קריסטלים), ומניחים הרבה נרות.

כי חורף מגיעה ועכשיו תפקידנו- להאיר את העולם!
אז שיהיה חג סמהיין שמח לכל המברות שלי- נשות הרפואה- מכשפות!

אוהבת אתכן מהבולגריה ועד הירח!
אור- אל מאור